אצטדיון המושבה

מהאצטדיונים החדישים בכדורגל הישראלי, אשר משמש כמגרש הביתי של מכבי פתח תקוה במשחקי ליגת העל והפועל פתח תקוה במשחקי הליגה הלאומית. החל מעונת 2016/17 מארח המושבה גם את הפועל תל אביב ובני יהודה תל אביב, זאת בשל השיפוץ המתקיים באצטדיון בלומפילד.

אצטדיון זה החליף את מגרש  "האורווה" הוותיק של פתח תקוה. המושבה נחנך בחודש דצמבר 2011, במשחק בין מכבי פתח-תקוה להפועל עכו (4:0).

המושבה מכיל כ-11,200 מקומות בשני יציעים – המזרחי והמערבי. יש בו עשרה תאי צפייה VIP ומתקן מפואר לצפייה פרטית אשר ממוקם ביציע המערבי. בנוסף נבנו 28 מקומות ישיבה יעודיים לבעלי צרכים מיוחדים. באצטדיון עשרה מזנונים לשרות האוהדים.

המושבה, אירח בעבר את משחקי אליפות אירופה עד גיל 21.

פירוט היציעים:

היציע המערבי: מכיל את גושים 1-6 ומשמש את אוהדי הקבוצה המארחת

היציע המזרחי: מכיל את גושים 10-14 ומשמש את אוהדי הקבוצה האורחת

איך מגיעים?

האצטדיון ממוקם בדרך אם המושבות בפתח-תקוה.

ברכב:

מכביש 5 יש לרדת במחלף התקוה, לעבור את בית הקברות ובצומת העיפרון (דרך אם המושבות) לפנות ימינה. האצטדיון מצד ימין.

מכביש 4 מכיוון דרום יש לרדת בקריית אריה, ולפנות שמאלה ברמזור. האצטדיון לאחר כקילומטר מצד שמאל. מכביש 4 מכיוון צפון ניתן לרדת בקרית אריה, ולפנות שמאלה לכיוון איזור התעשיה. לחילופין ניתן בצומת מורשה לפנות שמאלה לכביש 5, ולהמשיך לפי ההוראות הנ"ל.

ברכבת:

מול האצטדיון ממוקמת תחנת הרכבת "קריית אריה".

באוטובוס:

קו 44 מהתחנה המרכזית וקו 46 מז'בוטינסקי.

הפועל תל אביב

הפועל תל-אביב נוסדה בשנת 1923 ונחשבת לאחת הקבוצות הוותיקות בכדורגל הישראלי. היא זכתה ב-13 אליפויות ו-16 גביעי מדינה (היחידה בישראל שהניפה את גביע המדינה שלוש פעמים ברציפות), זאת יחד עם היסטוריה מרשימה מאד של תוצאות במפעלים האירופים השונים.

האליפות הראשונה בתולדות המועדון הושגה ב-1934 במאזן ניצחונות מושלם לאורך כל העונה. בשנה זו זכה המועדון גם בגביע. הפועל ת"א המשיכה לבלוט באותה תקופה עם מספר אליפויות נוספות, כאשר גם עם קום המדינה התבססה בצמרת הליגה. ב-1957 זכתה הפועל תל אביב באליפות השישית בתולדותיה, והראשונה מקום המדינה. האליפות הבאה הושגה רק בעונת 1966/7 תחת המאמן דוד שוויצר. בעונת 1967/8, כאלופת המדינה הייתה הפועל ת"א לקבוצה הישראלית הראשונה המשתתפת בטורניר גביע אסיה לקבוצות, בו זכתה אחרי ניצחון על סלאנגור המלזית משער של קיקו רחמינוביץ'.

בשנות ה-70 לא הצליחו האדומים לשמור על היציבות בחלק העליון של הטבלה, כאשר במהלכן אף נקלעו למאבקי תחתית דרמטיים. התקופה החלשה חלפה בעונת 1980/81 כשהקבוצה זכתה באליפות בהדרכתו של דוד שוויצר ובכיכובו של משה סיני. בעונת 1982/3 זכתה הפועל ת"א באחד הגביעים המפורסמים, אחרי שער שכבש בעזרת ידו גילי לנדאו במשחק הגמר מול מכבי תל-אביב. בעונת 1985/6 זכתה הקבוצה באליפות שנכנסה גם היא לספרי ההיסטוריה, אחרי שער דרמטי ושנוי במחלוקת (נבדל), גם הוא של לנדאו, מול מכבי חיפה במשחק הראשון אי פעם שצולם בצבע עבור הטלוויזיה.

בעונה לאחר מכן נקלעה הפועל למאבקי תחתית, אולם נשארה בליגת העל. בעונת 1987/88 זכתה הפועל ת"א באליפות נוספת בכיכובו של אלי כהן. בעונה שלאחר האליפות ה-11 ניהול לא תקין של המועדון הוביל למשבר כלכלי עמוק ושחרור מספר שחקנים בולטים. כתוצאה מכך ירדה הקבוצה לליגת המשנה בסיום עונת 1988/89. שנה מאוחר יותר האדומים חזרו לליגה הראשונה תחת ניהול ההסתדרות.

בשנים הבאות לא הצליחה הקבוצה לשחזר את ימיה היפים בליגה הראשונה ונקלעה למאבק ירידה נוסף בעונת ב-1996/97. דרור קשטן מונה למאמן במהלך העונה והקבוצה ניצלה מירידה. בעונה זו רכשה קבוצת אנשי עסקים בראשות משה תאומים, מוטי אורנשטיין, סמי סגול ורפי עגיב את הקבוצה מידי ההסתדרות. התוצאות לא איחרו לבוא וכבר בעונה שלאחר מכן (1997/8) התמודדה הפועל על האליפות מול בית"ר ירושלים, אך נותרה ללא התואר בעקבות "משחק השרוכים" הידוע לשמצה, במהלכו נחשדה הפועל בית שאן כי לא התאמצה במשחק מול הבית"רים שנזקקו לניצחון כדי לזכות באליפות.

הפועל התאוששה מהפרשיה וסגרה מעגל שנה לאחר מכן עם זכייה בגביע המדינה על חשבון בית"ר ירושלים. שרשרת ההישגים נשמרה ובעונת 1999/2000 זכו האדומים בדאבל בלתי נשכח, תחת הדרכתו של דרור קשטן ובכיכובם של "התינוקות": פיני בלילי, עומרי אפק, כפיר אודי וסלים טועמה. גם בעונות הבאות תפסה הפועל ת"א מקום קבע בצמרת הליגה, אך לרוב סיימה כסגנית למכבי חיפה. בעונת 2001/2 השתתפה הקבוצה בגביע אופ"א ורשמה את הישג השיא שלה במפעל זה כאשר היא חולפת על פני קבוצות איכותיות: צ'לסי, לקומוטיב מוסקבה ופארמה. ברבע הגמר הראשון ניצחה הפועל את מילאן האיטלקית, אך בגומלין הפסידה 1:2 ונפרדה מהמפעל.
בסיום עונה אותה זכתה הפועל ת"א בגביע הטוטו, לראשונה בתולדותיה.

בעונת 2004/05, אחרי שהתמקמה בצמרת אך נותרה ללא תארים, נקלעה הפועל למאבקי תחתית קשים. שייע פייגנבויים לצד שלום תקווה על הקווים חילצו את הקבוצה מהתחתית והשאירו אותה בליגה. הפועל התאוששה ורשמה קמפיין מרשים נוסף באירופה, במסגרתו העפילה לשלב הבתים בגביע אופ"א שם ניצחה, בין היתר, את פאריס סן ז'רמן ועברה לשלב 32 האחרונות. בשלב זה היא הודחה ע"י ריינג'רס הסקוטית.

הפועל ת"א המשיכה לקרטע בליגה גם לאחר מינויו של גיא לוזון כמאמן. החתמתו של אלי גוטמן למאמן הקבוצה הביאה להתעוררות. בעונתו הראשונה הוא חילץ את הקבוצה ממאבקי תחתית, כאשר בעונת 2008/9 חזרה הפועל לצמרת וסיימה כסגנית של מכבי חיפה. בשנה לאחר מכן הפועל הציגה יכולת מצויינת והייתה שותפה לאחת העונות הדרמטיות בכדורגל הישראלי, בסיומה זכתה בדאבל. את האליפות היא השיגה אחרי ניצחון בדקה ה-92 מרגליו של ערן זהבי באצטדיון טדי תוך ניצול מעידה של מכבי חיפה שנפרדה בתיקו מבני יהודה. בגביע היא זכתה אחרי ניצחון על בני יהודה בגמר. הפועל המשיכה להצליח גם בזירה האירופית, כאשר רשמה את הישג השיא שלה בעלייה לשלב הבתים של ליגת האלופות, לראשונה בתולדותיה. האדומים הוגרלו לבית מול ליון, בנפיקה ושאלקה, אך נפרדו מהמפעל האירופי למרות תצוגות טובות וניצחון 0:3 על בנפיקה.

לאחר מאבק ממושך בסוגיית הבעלות על הקבוצה, הפך אלי טביב לאיש המרכזי בהפועל בעקבות החלטת בית המשפט המחוזי ביולי 2011. בהמשך מכרה הפועל את מרבית כוכביה, עובדה שלא מנעה ממנה לזכות בגביע המדינה תחת המאמן ניצן שירזי ז"ל. עם זאת, באותה תקופה העיסוק המרכזי היה בנושא הבעלות על המועדון. האוהדים לחצו שאלי טביב יעזוב את המועדון. לאחר מאבק ארוך מול האוהדים הוא אכן עזב. את תפקיד המנהל והבעלים לקח על עצמו חיים רמון, אוהד ותיק. רמון צרף כשותפים לניהול ולבעלות גם את עמותת "האדומים" של אוהדי הפועל. בגזרה המקצועית הקבוצה לא הרשימה והחליפה מספר רב של מאמנים בתקופה קצרה: יוסי אבוקסיס, פרדי דוד, רן בן שמעון ואסי דומב. באותה התקופה הפועל התדרדרה, ספגה הפסדים כואבים במפעלים השונים ולא הצליחה לשחזר את ימיה היפים. המגמה נשמרה גם בעונת 2014/15, כאשר הפועל המשיכה לאכזב. אייל ברקוביץ' הובא כמנג'ר מקצועי ואחראי על ניהול המועדון אך תפקידו הסתיים מוקדם מהצפוי והמאמן הותיק, אלי כהן, הוזעק כדי להשאיר את הקבוצה בליגה. הוא הצליח בכך והקבוצה סיימה את העונה במקום השמיני.

לקראת עונת 2015/16 יצאה הפועל לדרך חדשה עם בעלים חדש - אמיר כבירי, שמינה צוות מקצועי ספרדי אשר בנה קבוצה חדשה לחלוטין והחזיר את אמון הקהל, תוך תקווה לחזור לצמרת ליגת העל ולשחזר הישגי עבר. הפתיחה לא בישרה טובות וכבר אחרי שני מחזורים פוטר המאמן סזאר מנדיונדו. וואליד באדיר תפס את מקומו, ובהמשך מונה גיא לוי. האחרון לא הצליח לעצור את התדרדרות הקבוצה ובעקבות כך חזר אלי גוטמן למועדון – בהתחלה כמנהל מקצועי ולאחר זמן קצר כמאמן במקומו של לוי. בהדרכתו של גוטמן הפועל נראתה טוב יותר, בעקבות הבאתם של מספר שחקני מפתח בחלון ההעברות בחודש ינואר (אביחי ידין, נמניה ניקוליץ ואהרון שוינפלד, שסיים את העונה עם 8 כיבושים). האדומים הבטיחו את הישארותם שני מחזורים לסיום העונה, ובסיומה הם נפרדו מאצטדיון בלומפילד שנסגר לצורך שיפוצים ועברו לאצטדיון המושבה.

הפועל קיוותה לצאת לדרך חדשה ולהעניק לאוהדיה רגעי נחת אחרי תקופה ארוכה, אך ציפיות לחוד ומעשים לחוד - עונת 2016/17 תיזכר כאחת העונות הדרמטיות, הסוערות והכואבות ביותר בתולדות המועדון, שהיה על סף קריסה. קשיים כלכליים וחובות שהצטברו הובילו את המועדון לתהליך של הקפאת הליכים ב-6 בדצמבר. כל שדרת הניהול פינתה את מקומה למפרק, שאול קוטלר, ובחודש ינואר 2017 אישר בית המשפט את פירוק החברה שהחזיקה בקבוצה. אם לא די בתוצאות העגומות על הדשא (וביניהן תבוסה 5:0 למכבי ת"א בדרבי), 9 נקודות הופחתו ממאזנה של הקבוצה, שירדה למקום האחרון בטבלה. גיא לוזון, שהחליף את אלי גוטמן בתפקיד, החליט לעזוב ובמקומו מונה מנחם קורצקי למאמן. את העונה הסדירה סיימה הפועל אחרונה, במרחק של 4 נקודות מהקו האדום. אוהדי הקבוצה התגייסו ומילאו את אצטדיון המושבה במשחקי הליגה האחרונים, אבל זה לא הספיק. המשחק הגורלי נגד הפועל אשקלון הסתיים בתיקו מאופס וסיבך את האדומים, שירדו ליגה שבוע לאחר מכן - 1:1 נגד הפועל רעננה וניצחון של הפועל אשקלון על קרית שמונה לצד 0:1 של כפר סבא על הפועל חיפה הורידו את הפועל תל אביב עד למקום האחרון בטבלה. לראשונה מזה 28 שנה, הפועל תל אביב ירדה לליגה הלאומית.

לקראת פתיחת 2017/18 פוטר מנחם קורצקי ובמקומו מונה מוטי איווניר, שהחל לבנות את סגל הקבוצה לקראת עונת המשחקים בליגה הלאומית. למרות פתיחת עונה טובה בליגת המשנה, חלה בהמשך ירידה ביכולת של האדומים ואיווניר עזב את תפקידו לטובת קובי רפואה שהחליפו. המאמן החדש הצליח להחזיר את הקבוצה למסלול הנצחונות ובסופו של דבר הוביל אותה חזרה לליגת העל, לאחר עונת היעדרות אחת בלבד.

את עונת 2018/19 בליגה הבכירה הקבוצה פתחה בצורה לא טובה ואף הייתה לאורך תקופה מסוימת מתחת לקו האדום. במקומו של רפואה התמנה אופיר חיים למאמן, אך גם הוא לא הצליח לעשות שינוי משמעותי בקצב צבירת הנקודות של התל אביביים. בהמשך, רפואה הוחזר לתפקידו והצליח להרים את הקבוצה, שאמנם לא התברגה בפלייאוף העליון, אך נמנעה ממאבקי תחתית וסיימה בסופו של דבר את העונה במקום השמיני בטבלה. עונת 2019/20 הייתה מוצלחת יותר עבור האדומים, שתחת הדרכתו של ניר קלינגר הצליחו להתברג בפלייאוף העליון ולסיים במקום החמישי, ובמקביל גם להגיע עד לשלב חצי גמר גביע המדינה, שם הפסידו למכבי פתח תקווה מהלאומית והודחו. עונת 20/21 הייתה קשה עבור האדומים כאשר הם הסתבכו בתחתית כבר בשלבים ראשונים של העונה. בפלייאוף התחתון הקבוצה רשמה שלוש ניצחונות מתוך שבעת המשחקים שהספיקו לה להבטיח את הישארותם שני מחזורים לסיום. בגביע העונה של התל-אביבים הייתה מוצלחת יותר, הם הגיעו עד שלב הגמר שבדרך גברו על הפועל אשקלון, מכבי נתניה, הפועל כפר שלם ובית''ר ת''א בת ים. במשחק הגמר הם שיחקו נגד מכבי ת''א ואף עלו ליתרון משער של עומרי אלטמן, אך שערים של יונתן כהן ולואיס הרננדס הביאו את הגביע לצהובים. בעונת 2021/22 האדומים הצליחו במטרתם לסיים בפלייאוף העליון וסיימו במקום החמישי בטבלה, כאשר ניצחון במחזור האחרון בדרבי יכול היה להעניק להם את המקום הרביעי וכרטיס לאירופה. בגביע המדינה האדומים לא רשמו הצלחה וסיימו בסיבוב השמיני, כשהפסידו 3-1 לבני יהודה מהליגה הלאומית.
את עונת 22/23 החלו האדומים כשהם מציינים 100 שנים להיווסדות המועדון. על הדשא התוצאות הטובות מיעטו להגיע וחל שינוי בעמדת המאמן במהלך העונה, הקבוצה סיימה במקום העשירי בפלייאוף התחתון. הפועלים מתל אביב הודחו בחצי גמר גביע הטוטו מול הפועל ב''ש, ובסיבוב ח' של גביע המדינה לאחר הפסד להפועל עפולה מהליגה הלאומית. עונת המשחקים הסתיימה עם אופטימיות בדמות רוכשים חדשים למועדון. 

.